תגית: מחקרי ארץ יהודה ז

המשבר האקלימי הקודם –
התקופה הבין־קרחונית האחרונה בישראל
עמוס פרומקין

מבוא
מודלים אקלימיים מתייחסים לאזור הים התיכון כנקודה חמה של השפעות התחממות
האקלים (למשל 2015 ;2012 .al et Kelley). אזור ארץ ישראל (איור 1), הממוקם באזור
האקלים הסובטרופי בשולי חגורת המדבר הסהרו־ערבי, פגיע במיוחד לשינויי אקלים,
והתחממות מוגברת עלולה לגרום לבצורות ולהתרחבות חגורת המדבר (למשל Held
2006 Soden and). תזוזה צפונה של חגורות האקלים עשויה לגרום לשינויים בדפוסי
המשקעים והסביבה. קצב ההתרחבות הנוכחי של המדבר אף גדול יותר מתחזיות מודלים
אקלימיים (2008 .al et Seidel).

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

צמחי הפולחן בגת פלשתים –
עדות ממקדשי שפת נחל האלה
סימביקה פרומין, אהרן מאיר, עמית דגן, מריה ינוחינה, אהוד ויס

מבוא
מאמר זה מציג דיון מעמיק ועדכני במנהגים הטקסיים של הפלשתים, תוך התמקדות
בממצאים חדשים שנאספו במסגרת מחקר בוטני־ארכיאולוגי של זרעים ופירות שנמצאו
1 האתר מזוהה עם גת פלשתים, אחת מחמש בשני מקדשים בעיר התחתית של תל צפית.

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

של גוש עציון בעלייה להתיישבות, במלחמה, "מּוצָלֵי אֵש־עֶצְיֹון" – קורות ספרי התורה
בשבי ובתקומה
יוסי שפנייר

מבוא
בשלושת הקיבוצים הדתיים שהיו בגוש עציון ערב הקמת המדינה )כפר עציון, משואות
יצחק ועין צורים( היו ספרי תורה. לכל ספר תורה היה סיפור משלו. ברשימה זו נציג את
קורות ספרי התורה מתוך מטרה להבין את תולדותיהם לאורך השנים, את דרכם לקיבוצים,
הירדן וחזרתם לארץ.

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

עלילות גדוד העבודה בהרי חברון מה ל'זָקֵן' בעיר האבות?
מאת יורם אלמכיאס

מבוא
בראשית שנות ה־30 של המאה הכ' ביקשו מומחים מהמחלקה לעבודות ציבוריות של
ממשלת המנדט לבדוק את האפשרות להגדלת ספיקת המים ממעיין עֵ ין עַ רּוּב (عين العروب),
על דרך חברון־ירושלים. הרעיון היה להרחיב את מוצא המעיין באמצעות פיצוץ מלאכותי,
ועל ידי כך להגביר את ספיקתו. בקרב החוצבים הערבים בסביבת הכפר בית פג'אר )بيت
ّفجار(, הסמוך למעיין, לא היה מי שהתמחה בשימוש באבק שריפה ובהפעלתו בתוך מים.
לביצוע המשימה נקרא חוצב יהודי ותיק ומומחה לפיצוץ אבן בדינמיט, איש גדוד העבודה
לשעבר וחבר פלוגת החוצבים הירושלמית, מרדכי פרידמן (איש שלום). המשימה שעמדה
לפני פרידמן הייתה מורכבת מהבחינה הטכנית, ולא פחות מכך – מהבחינה הביטחונית.
בראשית שנות ה־,30 וכתוצאה ממאורעות קיץ תרפ"ט (1929) בחברון ובמגדל עדר,
המרחב בין ירושלים לחברון היה ריק מהתיישבות יהודית. המצב הביטחוני היה מתוח,
והנוכחות העברית באזור הייתה דלה. פרידמן מעיד שעם פרוץ מאורעות תרפ"ט עוד עבדו
פועלים באזור חברון, אך ברגע האחרון הם הצליחו לברוח בחסות ידידיהם הערבים )איש
שלום תשמ"ט: 143)

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

ההנצחה הכושלת של סוגת ספרי הזיכרון
לחללי חברון בתרפ"ט
דבורה גלעדי

מבוא
מאורעות תרפ"ט פרצו בי"ז באב התרפ"ט, 23 באוגוסט .1929 הם נמשכו שבעה ימים,
ובמהלכם נהרגו 133 יהודים ו־116 ערבים. רובם המוחלט של ההרוגים היהודים נרצחו
בבתיהם, בהיותם לא חמושים, בידי תוקפים ערבים. רוב ההרוגים הערבים נהרגו בשעה
שתקפו יישובים או שכונות יהודיות. רובם נפגעו מאש כוחות הביטחון הבריטיים, מיעוטם
מאש אנשי 'הגנה'. מספר הפצועים עמד על 341 יהודים ו־232 ערבים (כהן :2013 20–21).

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

יריחו: צליינים, תיירים ויהודים
בעיר התמרים משלהי התקופה העות'מאנית
ועד סוף המנדט הבריטי בארץ־ישראל
ערן גליק

מבוא
בראשית שנות ה־80 של המאה הי"ט נבנה במרחב יריחו, בסמוך לכפר א־ריחא – יישוב
הקבע היחיד באזור – מבנה אבן ראשון. הייתה זו 'האכסניה הרוסית', שנבנתה כדי
לשרת את המוני הצליינים שהגיעו לטבול בנהר הירדן הסמוך. עשור מאוחר יותר נפתח
ליד האכסניה מלון ראשון בשם 'ירדן'. שני מבנים אלה מסמנים את המעבר של מרחב
יריחו לעידן התיירות המודרנית ולאזור הקולט מגוון רחב של מבקרים. התהליך שהתרחש
2 במרחב יריחו הוא, במידה רבה, דוגמה רגיונלית להתפתחותם של שירותי התיירות בארץ
ישראל כולה בתקופה הנדונה.

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

הרודיון וסביבתו בראשית התקופה העות'מאנית
לאור המקורות הכתובים
מיכאל טשרנין

מבוא
ערב הכיבוש העות'מאני של ארץ ישראל, בסוף שנת ,1516 ספר המדבר בסביבות הרודיון
היה, כפי שנראה בהמשך, אזור חקלאי שבו התקיימו שני כפרים גדולים יחסית – תקוע
ובית תעמר. בסמוך לו היו גם כמה כפרים קטנים יותר (מזרע), שהיו ברובם כפרֵי־בת של
שני הכפרים הגדולים. מהמקורות הכתובים מסתבר שחלק ניכר מהאוכלוסייה, שמנתה
כמה מאות אנשים בראשית המאה הט"ז, הייתה נוצרית. הנוצרים היו רוב האוכלוסייה
בכפר תקוע, וכנראה גם בחלק מכפרי־הבת שלה. במהלך המחצית השנייה של המאה הט"ו
ובראשית המאה הט"ז – בסוף התקופה הממלוכית – ביקרו בסביבה באופן תכוף יחסית
צליינים נוצרים, שחלקם אף העלו על הכתב את רשמי מסעם. מוקד המשיכה המשמעותי
היה הכפר תקוע, שבו על פי המסורת שראשיתה במאה הד' לסה"נ, בכתביו של אוסביוס,
נקברו הנביא עמוס, ישעיהו וחבקוק (348-350 1998: Pringle).

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

עניין של השקפה – לתולדות האתר נבי יקין,
ממזרח לחברון
עמיחי שוורץ

מבוא

כ־5 ק"מ מדרום־מזרח לעיר חברון נמצא אתר בשם נבי יקין. קרבתו היחסית של האתר
לחברון, הנוף המרהיב הנשקף ממנו מזרחה והיותו נקודת חיבור בין הארץ הנושבת
לישימון הובילו לכך שמסורות שונות נקשרו אליו. במקום נמצא מבנה עם כתובת מהמאה
ה־י', ומסביבו אפשר למצוא חצר גדולה ומתקנים שונים. מטרת מאמר זה היא לסקור את
הממצאים במקום ואת האזכורים ההיסטוריים שלו, ולנסות להתחקות אחר התגלגלות
המסורות השונות המופיעות בנבי יקין ובמרחב הסמוך לו.

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

חידת האנטוניה – יציאה מהסבך
ארז גירון

מבוא
המידע שיש לנו על מצודת האנטוניה הוא יותר מקורות היסטוריים מאשר ממצאים
ארכיאולוגיים. היא מוזכרת כחמישים פעמים במלחמת היהודים, והיה לה תפקיד מרכזי
במרד החורבן. בימי חייו של יוספוס האנטוניה הייתה ללא ספק מבצר גדול, ולפי תיאורו
המפורט אפשר להניח שביקר שם פיזית.
הוא מתאר את המבצר על ארבעת מגדליו, כשהמגדל הדרום־מזרחי הוא הגבוה מכולם,
וממקם אותו בפינה הצפון־מערבית של הר הבית (מלחמת היהודים ה: 238–244).

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

מבט חדש על סביבות ירושלים
בתקופה הרומית התיכונה
יוסף שפייזר, בועז זיסו ויחיאל זלינגר

מבוא
מקובל לתחום את התקופה הרומית התיכונה משנת 70 לסה"נ, זמן חורבן בית המקדש
ונפילת ירושלים, לשנת 136 לסה"נ, אז הושלם דיכוי מרד בר כוכבא (שטרן ואחרים
:1984 25–28). חורבן בית המקדש השני היה אירוע מכריע בתולדות האומה היהודית,
כיוון שירושלים והמקדש שימשו המרכז הרוחני, הדתי והכלכלי של העם היהודי. יוספוס
מתאר את חורבן העיר והיישובים הכפריים הסובבים אותה…

להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן