תגית: מחקרי ארץ יהודה

  • בית זכריה וכפר זכריה

    בית זכריה וכפר זכריה

    דביר רביב

    מבוא:
    מאמר זה עוסק בזיהויים של בית זכריה וכפר זכריה, הנזכרים במקורות ההיסטוריים
    בשני הקשרים: האחד, כמקום הקרב החמישי בין המקבים והסלווקים; והשני, כמקום
    קבורת זכריה הנביא או זכריה הקדוש )להלן "אתר זכריה"( במקורות נוצריים מהתקופות
    הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בעוד שאת בית זכריה מימי המרד החשמונאי מקובל
    לזהות עם ח'רבת בית זּכריה שבצפון הר חברון, הרי שזיהויו של אתר זכריה הנוצרי נותר
    שנוי במחלוקת. בחינת תוצאות סקר ארכיאולוגי שערך לאחרונה כותב שורות אלה
    בח'רבת בית זּכריה שבצפון הר חברון, מאפשרת לשוב ולבחון את סוגיית זיהוי בית זכריה
    ואתר זכריה.
    החלק הראשון של המאמר )פרקים א–ב( יעסוק באזכורי בית זכריה ואתר זכריה
    במקורות הקלאסיים ויסקור את תולדות המחקר בנוגע לזיהויים של אתרים אלה. החלק
    השני )פרק ג( יוקדש לתיאור ממצאי הסקרים הארכיאולוגיים שנערכו בח'רבת בית זּכריה,
    הרלוונטיים לדיון הגאוגרפי־היסטורי. נוסף על כך, אתייחס בסיכום בקצרה להצעת הזיהוי
    החדשה למיקום קבר אלעזר בן מתתיהו שהועלתה לאחרונה בידי חיים שקולניק וסבטלנה
    .)Shkolnik and Tarkhanova 2024( טרחנובה

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • "איש חולם ובעל מעשים"

    "איש חולם ובעל מעשים"

    שמואל צבי הולצמן, מכונן כפר עציון

    יוחנן בן יעקב

    יהודים – העפילו אל ההר!

    מאמר זה מבקש להציג את יוזמתו ופועלו של שמואל צבי הולצמן בייסוד היישוב כפר
    עציון באמצעות חברת אל ההר, שהקים למטרה זו. חלקו הראשון סוקר את חזונו של
    הולצמן, את הקמת החברה ואת הצעדים הראשונים בכפר עציון. חלקו השני דן בגורמים
    לעזיבתו של הולצמן את חברת אל ההר ובתהליך הכואב שהוביל לקריסת החברה ולעזיבת
    היישוב כפר עציון. המאמר מבוסס על מקורות ארכיוניים, שרבים מהם טרם נחשפו
    וטרם זכו להתייחסות מחקרית.

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • "איש חולם ובעל מעשים"

    "איש חולם ובעל מעשים"

    שמואל צבי הולצמן, מכונן כפר עציון

    יוחנן בן יעקב

    יהודים – העפילו אל ההר!

    מאמר זה מבקש להציג את יוזמתו ופועלו של שמואל צבי הולצמן בייסוד היישוב כפר
    עציון באמצעות חברת אל ההר, שהקים למטרה זו. חלקו הראשון סוקר את חזונו של
    הולצמן, את הקמת החברה ואת הצעדים הראשונים בכפר עציון. חלקו השני דן בגורמים
    לעזיבתו של הולצמן את חברת אל ההר ובתהליך הכואב שהוביל לקריסת החברה ולעזיבת
    היישוב כפר עציון. המאמר מבוסס על מקורות ארכיוניים, שרבים מהם טרם נחשפו
    וטרם זכו להתייחסות מחקרית.

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • 'שובי אל עריך אלה': ההתיישבות הישראלית

    'שובי אל עריך אלה': ההתיישבות הישראלית

    'שובי אל עריך אלה': ההתיישבות הישראלית המחודשת בשנים 1973-1967
    באתרי התיישבות שנעזבו במלחמת העצמאות
    ד"ר נדב פרנקל
    מבוא
    האתוס ההתיישבותי־ביטחוני הציוני החל להתגבש בעת הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל.
    עם ראשיתו של המרד הערבי (1936–1939) והדיונים בוועדת פיל (Commission Peel),
    שהפכו את האפשרות של חלוקת הארץ למוחשית, החל האתוס להשפיע בפועל על
    מדיניות הקמת היישובים בסְ פר של המוסדות הציוניים. מטרתה של ההתיישבות בסְ פר
    הייתה להבטיח את הביטחון בגבולות ולהעמיק את השליטה הטריטוריאלית בשטחים
    מסוימים, כדי להכליל אותם בשטח הישות היהודית העתידית (שפירא :1993 141–155;
    אורן תשל"ח: 9–12)

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • פרוזדור ירושלים

    פרוזדור ירושלים

    מקומו של משמר הגבול (מג"ב)
    במאבק בהסתננות בפרוזדור ירושלים
    1956-1953
    יוסף אוחיון
    הקדמה
    בתום מלחמת העצמאות נדרשה מדינת ישראל להתמודד עם בעיות ביטחון שוטף קשות
    ומורכבות בגבולותיה, שלאורכם התקיימה הסתננות נרחבת של פליטים ערבים משטחן
    של מדינות ערב השכנות לתחומי ישראל. ההסתננות נועדה בתחילה לצורך שיבה למקום
    המגורים, לביקור קרובי משפחה, לאיסוף יבול ורכוש נטוש, להברחות, לגניבות ולביצוע
    מעשי שוד. במהלך השנים ההסתננות הפכה לאלימה יותר, והשתתפו בה גם כנופיות
    חמושות וארגונים בעלי סממנים צבאיים שהסתננו לישראל למטרות רצח, חבלה, התקפות
    ירי, חטיפות ופעולות נקם (מוריס :1996 50–61).

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • האלף השני לפני הספירה בתל עזקה

    האלף השני לפני הספירה בתל עזקה

    סיכום התוצאות של עשר עונות חפירה
    הלנה רוט, סבינה קליימן ועודד ליפשיץ
    מבוא
    תל עזקה (תל זכריה) נמצא כ־6 ק"מ דרומית לבית שמש, בקצה הצפוני של רכס עזקה־גודד,
    שחוצץ בין השפלה הנמוכה במערב ובין השפלה הגבוהה במזרח (איור 1). התל מתנשא
    לגובה של כ־127 מ' מעל נחל האלה (ואדי אל־עג'ור) שמוצאו במזרח, ובדרכו אל הים הוא
    מקיף את האתר ממזרח, מצפון וממערב. גודלו של התל (כ־45 דונם בעיר העליונה ועוד
    כ־13 דונם בעיר התחתית) ומיקומו המרכזי הפכו אותו לאתר גבול מרכזי לאורך תקופות
    רבות – הוא חצץ בין הישויות הפוליטיות שבאזור החוף ומערב השפלה ובין אתרי השפלה
    הגבוהה וההר (ליפשיץ, גדות ואומינג 2017).

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • "מעט הוא מה שנשתנה שמם"

    "מעט הוא מה שנשתנה שמם"

    אשתורי
    הפרחי( – קריאה מחודשת באוסטרקונים
    חדשים–ישנים מפסגת זאב ובשמות מקומות
    במזרח בנימין
    אסתר אשל, חגי משגב, דורון שר אבי, אלי שוקרון
    ואלגרה סבריאגו
    מאמר זה עוסק בארבע כתובות ארמיות שהתגלו בחפירות חווה חקלאית בפסגת זאב.
    שלוש הכתובות הראשונות מתוארכות לפי מקום מציאתן לתקופה החשמונאית,
    והרביעית לתקופה ההרודיאנית. כתובות א-ב הן מקוטעות ובעלות תוכן דומה – הן
    מזכירות שמות פרטיים, כמה אתרים וכמויות של סחורה. את האתרים אפשר לזהות
    באזור החווה, במרחק של עד 4 ק"מ ממנה, והם: גבע, גלגול, צלע, נטופה וקיקלה.

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • תצפיות ירושלים תש"ח

    תצפיות ירושלים תש"ח

    משה ארנוולד
    מבוא
    ירושלים בתקופה שלפני מלחמת העצמאות הייתה עיר מעורבת, שבה גרו ועבדו יהודים
    וערבים זה לצד זה. רוב תושבי העיר היו יהודים, אך הם היו מפוצלים ומפוזרים בשכונות
    שונות, שחלקן היו ברמות שונות של מצור ונתק בגלל שכונות ערביות שחצצו ביניהן או
    שלטו על הדרך אליהן. הקשר עם שכונות אלה התנהל בשיירות מאובטחות. האזורים
    הצבאיים הבריטים ביתרו את העיר, הקשו על התנועה בתוכה ופגעו ברצף קווי ההגנה.
    יישובי הפריפריה סביב ירושלים, שהיו באחריות מפקדת מחוז ירושלים – ים המלח במזרח,
    גוש עציון בדרום, שער הגיא והר טוב במערב ונווה יעקב ועטרות בצפון – היו מנותקים
    ברובם. ירושלים הנצורה, והמנותקת בעצמה, הייתה העורף שלהם והאחראית על הקשר
    איתם ועל הטיפול בכל צורכיהם, דבר שהביא לפיצול נוסף של הכוח הצבאי והקשה על
    השליטה בשטח

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • אמבטיות בהט מהרודיון ומקיפרוס

    אמבטיות בהט מהרודיון ומקיפרוס

    אמבטיות בהט מהרודיון ומקיפרוס –
    זיהוי מקור בהט־קלציט
    ממחצבות בארץ ישראל ובמצרים
    אילה עמיר, עמוס פרומקין, בועז זיסו, אהרון מאיר,
    גיל גובס ואמנון אלבק
    הקדמה
    הורדוס 'הגדול' היה ידוע במפעלי הבנייה האדירים ובשילוב אלמנטים מהתרבות הרומית
    בפרויקטים האדריכליים שלו. הוא בנה מבצרים, ארמונות וערים שלמות ביהודה, כמו:
    מצדה, יריחו, קיפרוס, קיסריה, ירושלים והרודיון. מעטים האנשים שהיו כה משפיעים
    בשינוי התרבות החומרית של זמנם כפי שהוא היה. למעשה, הוא הציג מגמות חדשות
    כמעט בכל היבט של החיים ביהודה, כפי שתועד באמצעות ממצאים ארכיאולוגיים
    )2014 Burrell). הגילוי המרגש של קבר הורדוס בהרודיון, דרומית־מזרחית לירושלים,
    1 עורר עניין חדש בחייו ובמותו. אמנם פעילותו הציבורית של הורדוס ידועה, אך העדויות
    הארכיאולוגיות המספקות מידע על חייו ועל חפציו האישיים מועטות מאוד.

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן

  • מרשם ירושלמי מימי הביניים לבושם מקידה שעירה

    מרשם ירושלמי מימי הביניים לבושם מקידה שעירה

    אלרון זבטני וזהר עמר

    מבוא
    במשך אלפי שנים למד האדם לנצל את הטבע סביבו על כל רבדיו – החי, הצומח והדומם.
    ידע רב שנרכש עם השנים תועד בחלקו בספרות, אך הוא אינו ידוע לכול. במאמר זה
    מוצג ומשוחזר השימוש שנעשה בפרחי קידה שעירה )villosa Calicotome )לצורך הפקת
    שמן ריחני לפי מרשם ירושלמי מהמאה הי' לסה"נ. מחקר זה הוא המשך ישיר של סדרת
    מחקרים העוסקים בניצול האדם את הצמחים השונים במרחב הארץ ישראלי, ובהם לוטם
    שעיר )creticus Cistus), מיני אלות ).sp Pistacia), לבנה רפואי )officinalis Styrax), זקום
    מצרי )aegyptiaca Balanites )ומורינגה רותמית )peregrina Moringa( )עמר ושמיר 2013;
    עמר תשע"ז; תשע"ח; עמר וזבטני תשפ"א ]א[; תשפ"א ]ב[; תשפ"ב(

    להמשך קריאת המאמר/ולהורדה לחצו כאן